<h1>סמ"ג לאוין סימנים ע'—ע"ה</h1>
<h2>דף עג:</h2>
ועל הלוואות שמלוין בחול המועד, כתב ר"י בתשובה שלא היה נראה לרבינו יעקב לאסור משום פרגמטיא אלא משא ומתן של סחורה ולא הלוואות, וההיא דרבינא דמסיק זוזי בבני אקרא דשנוותא דלא שרי רב אשי (מו"ק י' ב') אלא משום דבשאר יומי לא משתכחי ליה, אותה הלוואה לא היתה אלא כעין פרגמטיא שהיה נותן להן מעות ביין כדי להרויח כדי שיהיה לו יותר, כדאמרינן באיזהו נשך (ב"מ ע"ג ב') רבינא הוה יהיב זוזי לבני אקרא דשנוותא ושפכי ליה טפי תרי כופייתה אתא לקמיה דרב אשי אמר ליה ומי שרי הכי אמר ליה אחולי הוא דמחלי גבך (מו"ק שם תד"ה פרקמטיא) והיינו ההוא עובדא גופא דמועד קטן, אבל הלוואה גופא אינה כעין פרגמטיא ושרי, וכתב [במסקנה] רבינו יצחק ומאחר שהיה רבינו תם מתיר ורוב בני אדם נוהגין בו היתר אין בידי לאסור להם והמחמיר תבא עליו ברכה (וכ"ה בשבה"ל סי' רכ"א דף ק"ד ב'), ואני רגיל לומר למלוים בחול המועד שיקחו הריבית של אותו שבוע מיד מן הגוי ויוציאוהו ליתרון שמחת יום טוב כי ההיא דירושלמי שהבאתי למעלה ע"כ דבריו (וכ"ה ברא"ש מו"ק פ"א סי' כ"ד ע"ש).
